סן דייגו – איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףף

31.8.2017

עודנו חצי בשוק מהסיפור של הפרידה מהקרוואן ושינוי העלילה הפתאומי (לעזוב קרוואן מעכשיו לעכשיו ולעבור לטייל עם רכב ומלונות – טיול שונה לחלוטין...) מצאנו עצמנו בשדה התעופה lax (שד"ת הבינלאומי של לוס אנג'לס) מצטיידים ברכב 7 מקומות.

ולמה 7 מקומות – כמות הציוד אותה צברנו בטיול עם הקרוואן ובמשך כשלושה חודשים לא הותירה לנו ברירה אלא לשכור רכב גדול במיוחד.
האמת שבכל מקרה נוח לטייל עם רכב גדול אז בכלל סבבה.

בקיצור עלינו על הרכב וכיוונו הג'י. פי. אס ישר לעיר השמש סן דייגו.

שנייה לפני שנתנו גז עצרנו מול חברת ההשכרה באזור שדה התעופה לאכול במסעדת המבורגר מהיר (לא זוכר איזה חברה – בטח in & out  או jack in the box...).
ולמה את הפרט המטופש הזה החלטנו לציין בבלוג ? כי בשנייה שנכנסו למקום הבנו שהגענו ללוס אנג'לס המטורפת. זו שרואים בסרטי המתח. כל החנות היתה ממוגנת.
מדהים במיוחד היה אזור דלפק המוכרים / ההזמנות – הכל היה ממוגן בסוג של זכוכית מאד מאד עבה. כך לדוגמא פתח הוצאת האוכל הנו מעין קופסא עם שני פתחים כאשר פתח אחד פתוח השני סגור. ברגע שהמוכר מעביר האוכל הוא פותח דלת אחת, מכניס האוכל, סוגר הפתח הראשון ורק לאחריו נפתחת הדלת החיצונית ואז אפשר למשוך האוכל. מטורףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
שאלנו המוכר לפשר הדבר והוא אמר שבעיקר בלילה האזור הופך למסוכן ואז זה באמת מערב פרוע.

טוב יצאנו שמחים ומאושרים בדרך לסן דייגו...
הרגשה נהדרת. סיימנו "מבצע סקנדל" בהצלחה, עכשיו מתחילים בטיול רכב ומלונות, הכל הסתדר, אין קנסות גדולים מדיי, הרכב נוח ויש ציפייה להמשך מהנה.
מכירים את השיר של איגי וקסמן "בדרך למילווקי" ? המילים של השיר לא הכי תואם אבל הסה"כ ובמיוחד הפאן של הלחן משקפים בדיוק את איך שהרגשנו – משהוא שמח, וקליל, ונעים, ומוצלח, ומשוחרר, והכל אבל הכל באמת סבבה...............תענוג....
אז ברקע לבלוג הזה בהחלט נכון לשים את השיר.

אחרי נסיעה יחסית לא ארוכה ובטח לא מעיקה הגענו לסן דייגו.
האמת שנסענו לאיזה פרבר של העיר שם ישנו (לא הצלחנו למצוא מלון ב"לייבור דיי" ובמחיר שפוי במרכז העיר).
סביבת סן דייגו מזכירה יותר את הנופים שראינו בתחילת הטיול באריזונה – יותר מדברי או בעצם ערבתי רק עם תוספת מאד משמעותית של ים ומפרצים יפים.
הנופים פחות צחיחים מהערבה שלנו אבל מאד ברור שהמקום הנו סוג של ארץ שמש.

פגשנו במקום את יפעת חברה וקולגה של איילת וקיבלנו ממנה את כל הטיפים הדרושים על מנת למצות את המקום.

אמנם סן דייגו היא עיר יחסית גדולה אבל יש לה אופי של עיירה נעימה ופשוטה.
משהוא בעיר הזאת מאד רגוע. אווירה של חופשה שולטת ללא ספק במקום.

ביקרנו בנושאת המטוסים העוגנת דרך קבע בחופי סן דייגו. לקחנו הדרכה מלאה במקום.
על הנושאת המון מטוסים ומסוקים מזוודים מהם ניתן להתרשם מהעוצמה של כלי המלחמה העצום הזה.
במיוחד הרשים אותנו אותם גמלאי צבא מבוגרים שנותנים הסברים ומספרים על קרבות ויכולות של כלי הטיס והשיט הנמצאים על נושאת המטוסים.
אלו מספרים הדברים במקצועיות, אדיבות והדבר שהכי מרשים ללא ספק הנה הרגשת הגאווה של החברים האלה. איך שהם גאים להיות אמריקאיים ובמיוחד איך שהם גאים להיות גמלאי צבא ארה"ב. ניכר שהרגשת השליחות פועמת בקרבם גם בהיותם גמלאים.
פשוט נהדרררררררררררררררררררר.
אולי גם אצלנו הגמלאים יהיו יותר מעורבים בנתינה, הוראה, הסברה וקצת פחות בפוליטיקה וניהול של כל מה שקורה (בניהול של כל מה שזז במדינה רואים עורכי דין ואנשי צבא...גם אם הם לא ממש מהתחום הם המנהלים והם היודעים בדיוק מה כל היתר צריכים לעשות......- ביקורת שלי (גיא)).

אהבנו במיוחד את החופים והטיילת לאורך החופים והמפרצים, הבילוי וההרגשה המאד נעימה במרכז הבילויים במיוחד בשעות הערב...

עזבנו את סן דייגו לטובת לוס אנג'לס לא לפני שסיכמנו אותה כיעד מוצלח ונוח לחופשה משפחתית.