פארק גליישר ופארק ווטרטון
יער, אגם מים צלולים, הרים מושלגים (גם בקיץ), רכבי וינטג'
יער, אגם מים צלולים, הרים מושלגים (גם
בקיץ), רכבי וינטג'
יער, אגם מים צלולים, הרים מושלגים (גם
בקיץ), רכבי וינטג'
יער, אגם מים צלולים, הרים מושלגים (גם
בקיץ), רכבי וינטג'
וחוזר חלילה. למה לא תהנו חבר'ה.
מדובר על שני פארקים צמודים – גליישר הדרומי בתחום ארה"ב ואילו ווטרטון הצפוני בתחום קנדה.
פה לראשונה פגשנו בהבדלי הגישות שבין האמריקאים ולבין הקנדים בכל
הקשור לפארקים:
הפארקים בארה"ב:
הפארק הוא עולמם של בעלי החיים ובני האדם הנם מבקרים בלבד.
בתחום הפארקים אין יישובים.
בפארק מסתובבים המון פקחים (ריינג'רים). לכל פקח תפקיד: יש כאלה שעוסקים באכיפה, כאלה שעוסקים בניקיון, בחינוך וכיו"ב.
בכל מקום אליו מגיעים שומעים הרצאות על "ליסטן טו דה וויס אוף ממה נייצ'ר" (תקשיבו לקולה של אמא אדמה) שמסופר בהמון פאטוס על ידי ילידים (אינדיאנים) ופקחים...האוטובוסים נוסעים על גז לא מזהם, אסור לגעת בעצים/ ענפים/ אסור להרעיש/ אסור ואסור ואסור...
ומה יפה - האמריקאים סופר משתפים פעולה עם ההרצאות והסיפורים של להקשיב לאמא אדמה ולא לזהם. אפילו נראה שמתפעלים מכך. שזה יפה נכון?
אליה וקוץ בה...קצת צביעות כי בתכל'ס מרבית האמריקאים מגיעים לקמפינגים עם רכבים להם מנועים מטורפים (עליכ לא לזהם. כל אחד שמניע רכב או אופנוע הארלי דוידסון עושה רעש כזה שנשמע על ידי בעלי חיים שנמצאים בחלל על איזה כוכב שעדיין לא נמצא...),
כל ארוחה זה איזה בעל חיים אחר ש"התענג" על ישיבה אצלם על הגריל (אוכלים המון בשר)...בקיצור טבע טבע עד שזה מגיע לקיבה או לאיזור הנוחות האישית.
שלא יהיה ספק – האמריקאים מאד נחמדים, מסבירי פנים ומתחשבים בתיירים. אבל גם קצת מורעלים על הקטע של טבע במה שקשור לפארקים.
הפארקים בקנדה:
הפארק הוא עולמם של החיים לרבות בעלי החיים ובני האדם. יש בתחום הפארקים יישובים מאוכלסים שמתמזגים עם החיים בטבע.
נראה כי יש פחות פקחים בשמורות. הקנדים מאופקים, סבלניים ומסבירי פנים.
בונוס נוסף עבורנו בקנדה ? הם מדברים בשפה מטרית כלומר מטר, קילומטר ולא כמו בארה"ב (אינצ'ית - מיילים...)...
הפארקים בארה"ב:
הפארק הוא עולמם של בעלי החיים ובני האדם הנם מבקרים בלבד.
בתחום הפארקים אין יישובים.
בפארק מסתובבים המון פקחים (ריינג'רים). לכל פקח תפקיד: יש כאלה שעוסקים באכיפה, כאלה שעוסקים בניקיון, בחינוך וכיו"ב.
בכל מקום אליו מגיעים שומעים הרצאות על "ליסטן טו דה וויס אוף ממה נייצ'ר" (תקשיבו לקולה של אמא אדמה) שמסופר בהמון פאטוס על ידי ילידים (אינדיאנים) ופקחים...האוטובוסים נוסעים על גז לא מזהם, אסור לגעת בעצים/ ענפים/ אסור להרעיש/ אסור ואסור ואסור...
ומה יפה - האמריקאים סופר משתפים פעולה עם ההרצאות והסיפורים של להקשיב לאמא אדמה ולא לזהם. אפילו נראה שמתפעלים מכך. שזה יפה נכון?
אליה וקוץ בה...קצת צביעות כי בתכל'ס מרבית האמריקאים מגיעים לקמפינגים עם רכבים להם מנועים מטורפים (עליכ לא לזהם. כל אחד שמניע רכב או אופנוע הארלי דוידסון עושה רעש כזה שנשמע על ידי בעלי חיים שנמצאים בחלל על איזה כוכב שעדיין לא נמצא...),
כל ארוחה זה איזה בעל חיים אחר ש"התענג" על ישיבה אצלם על הגריל (אוכלים המון בשר)...בקיצור טבע טבע עד שזה מגיע לקיבה או לאיזור הנוחות האישית.
שלא יהיה ספק – האמריקאים מאד נחמדים, מסבירי פנים ומתחשבים בתיירים. אבל גם קצת מורעלים על הקטע של טבע במה שקשור לפארקים.
הפארקים בקנדה:
הפארק הוא עולמם של החיים לרבות בעלי החיים ובני האדם. יש בתחום הפארקים יישובים מאוכלסים שמתמזגים עם החיים בטבע.
נראה כי יש פחות פקחים בשמורות. הקנדים מאופקים, סבלניים ומסבירי פנים.
בונוס נוסף עבורנו בקנדה ? הם מדברים בשפה מטרית כלומר מטר, קילומטר ולא כמו בארה"ב (אינצ'ית - מיילים...)...
בתכל'ס כן יישובים בשמורה, לא יישובים בשמורה,
הרבה פקחים פחות פקחים... בשתי המדינות יחס מכבד ובהחלט מעורר השראה לכל מה שקשור לטבע.
כל הכבוד חברים.
עכשיו כמעצמות הם צריכים לדאוג שכך יהיה גם ב"חצר האחורית של העולם" = יבשת אסיה (סין, הודו...) שם הזיהום עצום (את זה ראינו בביקור הקודם שלנו בהודו ונפאל / סדרות טלוויזיוניות).
עכשיו כמעצמות הם צריכים לדאוג שכך יהיה גם ב"חצר האחורית של העולם" = יבשת אסיה (סין, הודו...) שם הזיהום עצום (את זה ראינו בביקור הקודם שלנו בהודו ונפאל / סדרות טלוויזיוניות).
והכי כיף לסיים עם שיר:
כבר כמעט חודשיים שאנחנו נמצאים רוב הזמן בטבע...אז לילדים שלנו שכבר ממש רוצים אטרקציות, קניות...אנחנו מקדישים שיר קופצני ועכשווי עם מסר מפעם (מהשיר של רוצה להיות "בחברה להגנת הטבע" של מאיר זילבר) שמצאנו ברשימת ההשמעה שלהם. השיר של שוטי הנבואה "לובש חם".
כבר כמעט חודשיים שאנחנו נמצאים רוב הזמן בטבע...אז לילדים שלנו שכבר ממש רוצים אטרקציות, קניות...אנחנו מקדישים שיר קופצני ועכשווי עם מסר מפעם (מהשיר של רוצה להיות "בחברה להגנת הטבע" של מאיר זילבר) שמצאנו ברשימת ההשמעה שלהם. השיר של שוטי הנבואה "לובש חם".
"אתה
לובש חם ונדהם.....
אתה לובש סתם חולצה באלף שקל
אתה רוצה גם בחינם....
אתה רוצה שהם יתנו לך ת'דגל
אתה מורח לכולם...
אתה מורח בחיוך של עשר שקל.....
אז כשנמאס מהיומיום
תצא לטבע בלי שעון
מבט בפרח הפורח
בשקט הגועש המפתח
להיזכר במציאות
האמיתי זה לא טעות
אז אם מתאים לנו לחלום
זה באוויר כל היום"
אתה לובש סתם חולצה באלף שקל
אתה רוצה גם בחינם....
אתה רוצה שהם יתנו לך ת'דגל
אתה מורח לכולם...
אתה מורח בחיוך של עשר שקל.....
אז כשנמאס מהיומיום
תצא לטבע בלי שעון
מבט בפרח הפורח
בשקט הגועש המפתח
להיזכר במציאות
האמיתי זה לא טעות
אז אם מתאים לנו לחלום
זה באוויר כל היום"
גליישר:
ווטרטון:
תגובות
הוסף רשומת תגובה