סן פרנסיסקו

איזו עיר מדהימה. סוג של חיפה לאמריקאים (אבל עוד פעם אותה נוסחה - הכל "יותר").
עיר הררית עם "שיק" וסגנון ייחודי.
מאחר וידענו שהכניסה לעיר עם קרוואן כמעט ובלתי אפשרית אז השארנו הקרוואן באתר הקרוואנים ונסענו באמצעות מוניות המופעלות ע"י אפליקציות הובר וליפט.
שתי האפליקציות התבררו כיעילות וזולות מאד.

ביום הראשון איילת באה לנו עם יציאה שיש לה מסלול רגלי מעולה לסן פרנסיסקו שלקחה מחברתה יפעת.
התחלנו לצעוד אחרי המדריכה הקשוחה ומצאנו עצמנו מטפסים ומטפסים, יורדים ומטפסים, עולים במדרגות ויורדים, ומטפסים, ויורדים והכל אבל הכל ברגל. לא קרוניות ולא תחבורה ציבורית... מדיי פעם ראינו איזה טיול סאגווי והתמלאנו קנאה ...בקיצור הרגה אותנו. המלצה שלנו - תבדקו טוב טוב הרקע של המדריכה שלכם לפני שאתם מתחילים לצעוד...

בסוף היום תומר הקריאה את כמות הקילומטרים והמדרגות שעלינו – עזבו אתם לא רוצים לדעת. למי שבכל זאת מתעקש לעשות את אותו המסלול (מזוכיסט), שדר"א חוץ מלשרירים, הוא באמת היה נהדר, איילת (הסדיסטית) תשמח לנדב לו האינפורמציה.

גם ביום השני טיילנו רוב הזמן ברגל בעיר רק שקצת יותר ברגיעות ולאורך הטיילת והחופים.
הצטערנו שלא הזמנו מראש סיור בכלא אלקטרז (צריך להזמין סיור מס' שבועות מראש ולא ידענו מתי נגיע לעיר).

ביום שלמחרת ביקרנו בשמורה יפה במיוחד וקלה מאד להליכה בשם "מיור ווד" הסמוכה לסן פרנסיסקו מצפון.
כמו כן טיילנו בשמורה שלאורך כביש מספר 1 האגדיבחלק שמצפון מערב לגשר הזהז. תצפתנו לכיוון סן פרנסיסקו מצפון. אזור יפה ומומלץ בחום.

לאחר מכן נסענו לעיירה המתויירת סולסליטו. מדובר בעיירה קטנה יחסית הממוקמת סמוך ומצפון לגשר הזהב.
העיירה מאופיינת בחנויות בוטיק של אופנה ואומנות. לאורך העיירה לכיוון מזרח נוף עוצר נשימה של מפרץ ריצ'רדסון.
ביקרנו איזה אומנית מדהימה עם סיפורים על טיוליה בעולם כשליחת ארה"ב, אכלנו המבורגר הכי מומלץ באזור (באמת מאד טעים) וסתם שוטטנו...

אבל ועם כל הכבוד לכל מה שתואר לעיל בעניין סולסליטו הרי שגולת הכותרת של המקום ללא ספק זה דווקא תופעת הטבע המתרחשת במקום – מבחינה טופוגרפית ממערב ובסמוך לעיירה הרים.
מעל ההרים מגיעים כמויות של ערפילים מטורפים שמקורם באוקיינוס הפסיפיק / השקט הצפוני.
ראינו בעבר ערפילים אבל פה זה נראה אחרת. זה כל כך משמעותי וגדול ומרשים. נהדר.
בקיצור סולסליטו מקום תענוג ומומלץ לטיול ופחות לקניות לאור המחירים היקרים.

ה- 24.8 – יום הולדת ליעלי:
תרו תרו עה תרו תרו עה יום הולדת ליעלי שלנו הנה בא – קולולולולולולו יעלי המדהימה
בת 8.
התעוררנו לבוקר מתוק עם עוגת שוקולד וסוכריות מכל הסוגים והמינים.
המשכנו החגיגות על גשר הזהב עליו טיילנו גם ברגל. יעלי הסתובבה על הגשר עם בלוני הליום....
מאחר ולא הספקנו לחגוג במשך כל היום וכל הזמן הרי שהוכרז כי יום ההולדת יימשך יומיים (שכן ביום שלמחרת תכננו, סוף סוף, "חגיגת קניות" באיזה אאוטלט גדול).

גשר הזהב יפה ומרשים והנוף הנשקף ממנו מרשים במיוחד. מה שלדעתנו הכי מדהים בגשר זה שבנייתו הסתיימה בשנת 1937 ומטרתו היתה לחבר בין יבשות. בפועל לאור עוצמתו, גודלו וייחודיותו הוא כבר מזמן לא רק גשר המחבר בין יבשות אלא מוניומנט מלאכותי שבצידו רווח כלכלי אדיר (דר"א הנסיעה על הגשר הנה בתשלום).
למקום מגיעים המוני תיירים והנ"ל מהווה אטרקצייה בפני עצמה וללא קשר לייעודו המקורי.
מוניומנטים מסוג זה רואים בהרבה ערים בעולם כדוגמת שער הניצחון ומגדל אייפל בפריז, מגדל פיזה, החומה הסינית...אין סוף דוגמאות.
בקיצור מבנים מלאכותיים שחלקם נבנו למטרות מסויימות ובחלקם רק ליופי הוכיחו את עצמם מבחינה כלכלית אף אם לא יועדו לכך מלכתחילה. ומה אתנו ? מה יש לנו (חוץ מהכותל כמובן שעיקר האנשים הנמצאים בו הם אנשי בטחון...) לנו יש פלאפל....בקיצור כלום (איילת אומרת שאני סתם מלכלך כי לנו יש את "כל בו שלום").

מגשר הזהב המשכנו על כביש הנופי 1 לכיוון דרום. נסענו לאורך חופי האוקיינוס היפים עד לעיירה capitola.
קפיטולה הנה עיירת חוף תיירותית מקומית (בעיקר תיירים אמריקאים) מדהימה ויוקרתית. טיילנו באזור הוותיק של העיירה ונחנו בחוף החולי והנעים.
מומלץ למי שיש זמן לנוח במקום יום – יומיים.

משם המשכנו לכיוון דרום מזרח עד לעיירה Gilroy.
גילרוי זאת עיר שום (הצמח). כן שום. עסק מסריח במיוחד. מכל עבר וכיוון מריחים שום. אבל חזק. מלא עסקים נקראים על שם אותו השום. מתברר שבמקום גידלו בעבר המון שום וכיום יש במקום בעיקר מפעלים לעיבוד השום. אפילו במקדונלדס מגישים צ'יפס שום. גדוללללללל
אז תשאלו מה לנו ולעיירת שום ? – נורא פשוט...אאוטלט מטורף ושווה.
הסתובבנו באאוטלט יומיים שלמים, לא ראינו את כל החנויות ובכל זאת הצלחנו למלא איזה ארבעה תיקים בכ- 80 ק"ג קניות בימים אלה....
הקילומטרז' שעשינו בימים אלה ברגל הנו הגבוה ביותר בטיול אפילו יותר מהמסלולים בפארקים הלאומיים.
בערב של היום השני לאף אחד ממשתתפי מירוץ הקניות לא היו חוסרים או בקשות לקניות נוספות. נהדר.

זהו אפשר להמשיך לנדוד...

סן פרנסיסקו:

שמורת רד מיור:

ערפילים בעיירה סולסליטו (לא מספיק משקף את התופעה המדהימה):

עומרי בזמן איכות עם האקסבוקס:

גשר הזהב: