חוזרים לארהב - חצי האי אולימפיכ, סיאטל, פורטלנד וסביבתם

האי אולימפיק:

מהאי וונקובר לקחנו מעבורת למדינת וושינגטון (ארה"ב), לעיירה פורט אנג'לס.
פורט אנג'לס התבררה כעיירה לא נעימה ומלאה בשכונות עוני. לכן התמקמנו בעיירה סקיום הנחמדה.
ביום הראשון טיילנו בלשון חול ארוכה ויפה בשם דיינג'נס המהווה חלק משמורה עירונית בעיירה סקיום. הלשון הנה סוג של שובר גלים טבעי (לא מלאכותי) יפה וארוך. הקרקע בלשון חולית ומלאה בגזעי עצים שנסחפו.

ביום השני טיילנו בחוף המערבי של האי ליד העיירה לה פוש (בצידו המערבי של האי).
חוף מקסים ובתולי, מלא גזעי עצים שנסחפו, סלעים כהים וגדולים בתוך האוקינוס, חול ים צהוב ונעים, בקיצור תענוג.
לאחר מכן טיפסנו וטיפסנו וטיפסנו, בנסיעה כמובן, להר הוריקן. ההר ממוקם במרכז שמורה וצופה בשל גובהו הרב (כ- 3,500 מ') על כל הסביבה הקרובה והרחוקה. לצערנו היה ערפיח מטורף בכל הסביבה בגלל שריפות באזור קנדה כך שלא זכינו לתצפית כמצופה...

מהאי אולימפיק נסענו לעיר סיאטל.
ההתרגשות והציפייה היתה גדולה בעיקר אצל איילת שקיוותה לפגוש את "מייק דרימי" הלו הוא ד"ר שפרד מהסדרה "האנטומיה של גריי". נו הסוף ברור לא דובים ולא נעלי פלדיום – אפילו אתת מרבית הנופים של העיר מהסדרה לא הצלחנו לזהות...

סיאטל התבררה כעיר מיוחדת ממש. מלאה בערוצי מים...פיוניר סקוור, איזור המוזיאונים, מרקט, סרט תלת מימד, מוזיאון הפופ...עיר עם אחלה אווירה.

לצד היופי והחן של העיר הזאת, פגשנו גם בסיאטל לראשונה את מראות "הילדים האבודים" ואת ההומלסים אותם ראינו הרבה גם בהמשך הדרך.
מדובר בצעירים / מבוגרים המחפשים את עצמם ברחובות, ישנים על המדרכות סוחבים עגלה או תיק עם הציוד שלהם, מדברים לעצמם או מחזיקים שלט בו הם מבקשים כסף. חלקם נראו גם ככאלה הסובלים מבעיות נפשיות.
כל כך עצוב!!  ברגעים האלה באמת התגעגענו לארץ.

ביקרנו במפעל של חברת התעופה בואינג – נחמד אבל עם המון פוזה. אפשר לומר שיש הבדל לא קטן בין הצגת המקום (יעני דה בסט) ולבין המקום עצמו (לא מי יודע מה נקי / מסודר...).
איילת סיפרה שבביקור שלה במפעל מזדה ביפן המפעל נראה הרבה הרבה יותר מרשים, נקי ומסודר.

נפרדנו לשלום מסיאטל ויצאנו דרומה לשמורת הר ריינר המדהימה!! אחת השמורות היפות. טיפסנו דרך ארוכה ומפותלת (בקרוואן) למסלול הטיול אבל זה היה שווה בגדול! במסלול שבחרנו היה  שילוב של תצפית על הר הגעש המושלג, משטחי קרח לאורך מסלול ההליכה, בריכות מים טבעיות / נביעות, נוף מדהים ופריחה מקסימה.

למחרת טיילנו בשמורת הר הלנס – הר געש שהתפרץ בפעם האחרונה בשנת 1983. התאכזבו כשגילינו לאחר נסיעה ארוכה שהכביש גישה להר סגור - נאלצנו לצפות בהר מרחוק.
מהלנס המשכנו למערת לבה (נוצרה במלואה מלבה שהתקררה...). המסלול קצר יחסית, נחמד וחשוך בתוך מערה. הצטיידנו בפנסים אבל שכחנו המעילים כך שיצאנו לאחר כשעה + מהמערה מרוצים אך קפואים. 

העיר פורטלנד:
ביקרנו ביקור חטוף בחלק קטן אבל מרכזי בעיר פורטלנד ביום שישי ה- 11.8.
טיילנו בעיקר בדאון טאון של העיר, שופינג באיזה מול גדול ולאורך הטיילת של הנהר החוצה את העיר. שוב התאכזבנו לראות המוני הומלסים ברחובות ויותר מאוחר התברר לנו שפורטלנד הנה "בירת" ההומלסים...
לקינוח - הוכוונו על ידי מקומיים לחנות דונטס מיוחדת. בשעת לילה מאוחרת הרשינו לעצמנו דונאטסים מפוארים במראה ועמוסי קלוריות...חווייה צבעונית ומתוקה.

חופי לא פוש בחצי האי אולימפיכ:

שובר גלים טבעי שמורת הטבע דיינג'נס בעיירה סקיום:

הר געש ריינר:

סיאטל:

מוזיאון המוזיקה (בתכלס גם חלל קצת) בסיאטל:

מפעל בואינג:

פורטלנד: