חופי אורגון שלאורך כביש 101



ביום ה- 12.8 עזבנו את פורטלנד ויצאנו לכיוון כביש החוף הנופי הידוע – 101.

 תוך כדי נסיעה על ה- 101 לכיוון דרום זיהינו התקהלות של צופים בים. עצרנו כמובן ומצאנו חבורת לוויתנים שוחים בסמוך לחוף. התפעלנו ממראה הלוויתנים הגדולים במיוחד לאור העובדה שאלו שוחים בטבע וכל כך סמוך לחוף. נשארנו במקום כשעה מהופנטים ומנסים לתפוס איזה תמונה טובה (אבל מה לעשות שלוויתנים הם לא דולפינים – לא קופצים מהמים אלא מקסימום מרימים חלק מהגוף ולאחר מכן את הזנב.בקיצור אין תמונות טובות ולא בגלל הצלמים אלא בגלל המצולמים.......).

ביום 13.8 הגענו לעיירה ניו פורט הסמוכה לחופי האוקיינוס. בניו פורט בילינו בוקר של שבת ברציף הדייגים השוקק. צפינו במקום בדייגים מקומיים (מסחרי ועצמאיים) הדגים בעיקר סרטנים. הדייגים שהוציאו מהמים כמויות של סרטנים הסבירו לנו שהסרטנים באיזור טובים וטעימים במיוחד. מפתיע היה לגלות שאת הנקבות (אותם ניתן לזהות בקלות) ואת הסרטנים הקטנים הם מחזירים למים ואילו רק הזכרים הגדולים זוכים להגיע לצלחות – אלו חוקי הדיג המקומיים. חובבי מאכלי הים היו חוגגים כאן (אנחנו לא טועמים את היצורים האלה).

ישבנו לשתות קפה ולהירגע קצת ממש מעל לרציף אריות הים. האריות התבררו כיצורים קטנוניים ורעשניים – לא מפסיקים להילחם על פיסת מקום מנוחה ותוך כדי מלחמה גם צווחים.
כמובן שהסתובבנו גם בחנויות הנחמדות שבמקום. באחת מחנויות הוינטג' אליהם נכנסנו זיהינו קופסה קטנה מאד מעץ  שנראתה ישנה ועליה היה כתוב "ירושלם" (לא ירושלים) בכתב עברי תנכי. שאלנו את המוכרת לפשר הקופסה. המוכרת ממש לא ידעה את הסיפור של קופסה. זו כל כך התרגשה לשמוע שאנחנו מישראל והבינה שהקופסה "הדליקה אותנו" ואז בהתרגשות הדדית ביקשה לתת לנו את הקופסה במתנה בטענה שהיא רוצה שהקופסה תגיע איתנו לארץ ישראל – היה מרגש בהחלט. נפרדנו מהמוכרת הסימפטית לא לפני שקנינו איזה פריט לאוסף האספנות שלנו.
המשכנו בנסיעה על ה- 101 תוך כדי שאנחנו עוצרים כל מספר קילומטרים (או בשפת המקומיים כל כמה מיילים) ומתפעלים מהחופים המדהימים והפראיים. מאפיין מהותי לאורך החופים / הכביש באזור זה הוא הערפילים שמגיעים מהאוקיינוס ויוצרים מעין מיסוך חלקי ולחות דיי גדולה. החופים מאופיינים בגושי סלע כהים הפזורים לאור החוף ובתוך הים. מראה מדהים.
בהמלצת ריינג'ר מקומי הגענו לנקודה על החוף שנקראת "אושן גייזר" כלומר גייזר אוקיינוס. מדובר על מקום קסום בו המים נכנסים לסלעים ויוצרים כל כמה שניות כל מיני תופעות. מבין התופעות יש גייזר (מים שעולים למעלה במין סילון קטן של כמה מטרים), בריכות / בורות שמתמלאים ומתרוקנים עם הגעת / נסיגת הגלים.

שמחנו לגלות שמדינת אורגון דואגת למטיילים בסביבתה על ידי יצירת מקומות לינה מסודרים לאורך כל אזורי התיירות (קמפינגים בפארקים פשוטים אך נעימים). כך נמנעים התיירים להציף את שכונות המגורים ומרכזי הקניות ברכבי מטיילים / קרוואנים. 

את תכנון הטיול בתקופה זו ביצענו תוך כדי תנועה וללא תכנון מראש למעט כיוון כללי ומוקדי ביקור – דיי כיף ואפילו הילדים התרגלו לסגנון הנוודי.

ביום שלמחרת שכרנו שני רכבי שטח – רייזר וטרקטורון ויצאנו לטיול בדיונות חול הסמוכות לחוף  במקום שנקרא שמורת חול של מדינת אורגון . לאחר כמה שעות של שיטוט חזרנו עם חול באוזניים, באף, בכיסים, בטלפונים ....העיקר שהילדים נהנו..

בימים הבאים המשכנו דרומה עד שהגענו לשמורות עצי "רד ווד". מדובר על עצים עצומים בצבע אדום כהה. העצים בגובה של מעל מאה מטר (הגבוהים בעולם) וגילם מאות שנים. גם רוחב לא חסר לעצים... שמענו הסברים מריינג'רים / סרט בעניין ולמדנו, בין היתר, שהעצים עמידים בפני שריפות (עד גבול מסויים כמובן), עמידים בפני מזיקים, מתרבים משורשיהם ולאו דווקא מזרעיהם ובכך נוצרות מעין משפחות עצים... 

לוייתנים בקרבת החוף באורגון:


דיג סרטנים משובחים בניו פורט:




אריות ים בניו פורט:
ניו פורט 

מי האוקיינוס חודרים לסלעים ויוצרים תופעות מיוחדות כדוגמת גייזר, בורות...:




חופי אורגון הפראיים:



עצי "רד ווד"







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגובלינים, קפיטול ריף, הברייס ו"יום עצמאות בשמיים" (כמו שנאמר בסרט / אגדה "סבתא חיה מתה" / "מבצע סבתא") :

וושינגטון הבירה d.c.

פארק גליישר ופארק ווטרטון