קנדה - כנען וארץ חלב ודבש
זוכרים את הבדיחה הלא מצחיקה שהדור של ההורים שלנו היה מספר – משה
המגמגם נשאל על ידי אלוהים איזה מדינה הוא רוצה "לעם הנבחר" והמגמגם ענה
לו "ככככככככככ" ועד שהספיק לסיים המילה אלוהים נתן לו את כנען במקום את
קנדה....נו....לא מצחיק.
באמת. אפילו עצוב............
גם הסיפור שכנען / ישראל זה "ארץ חלב ודבש". כשהיינו צעירים לימדו אותנו שהכוונה בארץ חלב ודבש לארץ שיש בה מכל טוב....גם זה לא מצחיק....
בתכל'ס נראה לנו ששני הסיפורים של הגמגום ככככככככככ ושל ארץ חלב ודבש מתחברים. כלומר ארץ חלב ודבש, הארץ שיש בה מכל טוב, היא קנדה. ללא ספק.
מה זה כל טוב? הנה רשימה שראינו / למדנו בכמה ימים:
באמת. אפילו עצוב............
גם הסיפור שכנען / ישראל זה "ארץ חלב ודבש". כשהיינו צעירים לימדו אותנו שהכוונה בארץ חלב ודבש לארץ שיש בה מכל טוב....גם זה לא מצחיק....
בתכל'ס נראה לנו ששני הסיפורים של הגמגום ככככככככככ ושל ארץ חלב ודבש מתחברים. כלומר ארץ חלב ודבש, הארץ שיש בה מכל טוב, היא קנדה. ללא ספק.
מה זה כל טוב? הנה רשימה שראינו / למדנו בכמה ימים:
מים :
המון, המון, המון..... צלולים, טעימים (אגמי מים מתוקים...).
כלכלה : גבוה ביותר (תמ"ג גבוה משל ישראל בכ- 25%).
מחצבים : נפט, גז, עץ עם עתודות עצומות
נופים : מהיפים שראינו. הרים מדהימים חלקם מושלגים אפילו בקיץ,
נהרות ואגמים חלומיים, מפרצי מים מדהימים – ממש ציורי.
ספורט ימי : מפותח מאד (מלא קייקים, סירות מכל המינים והסוגים)
סקי : מספרים כי אתרי הסקי הקנדיים מהטובים בעולם
אויבים מבחוץ : הכל סבבה. כשיש שכנה כמו ארה"ב זה לא ממש חכמה. אבל זה
מה שיש.
אויבים מבפנים : הם לא מכירים דברים כאלה. חושבים שכל המהגרים שמגיעים
אליהם הם סבבה. בינתיים באמת הם סבבה.
האוויר : נקי, נקי, נקי. נראה חד. אין אבק (כל הרכבים נקיים גם אם לא
שוטפים כל יום...).
החבר'ה : נינוחים, חברותיים...סטלנים בלי לשאוף גראס (למרות שכבר מותר...)
אז בקנדה ביקרנו בפארק ווטרטון, שמורת באנף, שמורת ג'ספר (אייספילד סנטר), שמורת יוהו, בעיר ונקובר, ובעיירה ויקטוריה שבחצי האי ונקובר ועוד...
ובתמצית:
- ווטרטון השמורה והעירה – מקום מקסים, נעים ותיירותי.
- העיירה / השמורה באנף: מאד נחמדה ותיירותית (אבל לא מדיי).
- שמורת ג'ספר: היינו בעיקר באייספילד סנטר שזו שמורה שבה עולים על קרחון עד עם אוטובוסים עצומים (גלגלי "ביג פוט") – חוויה מיוחדת.
- שמורת יוהו: שמורה מטורפת ביופייה (ללא ספק האגמים היפים ביותר שראינו).
- העיר ונקובר: עיר "גדולה" עם המון גשרים מעל רצועות מים, חופי ים יפים, פארק יער גשם (סטנלי פארק) מדהים, קשה וצפופה להתניידות (מומלץ תחבורה ציבורית /אופניים).
- ויקטוריה בחצי האי ונקובר: עיירה מאד נעימה ונחמדה. תיירותית אבל במידה הנכונה. מלא מים וכל מה שנלווה לכך (מטוסי מים, מוניות מים, אוניות קרוז...אנחנו הגענו ועזבנו את חצי האי עם מעבורת עליה עלינו עם הקרוואן – חוויה מיוחדת), מרכזי קניות ושוטטות נחמדים...ראינו את "המילה האחרונה" בעולם
הסרטים – הסרט "אימוג'י". היה מעולה (וזה אחרי ששבועיים קודם לכן ראינו את "ספיידר מן" ולפני כן את "המיניונים". גם מאד נהנינו).
בטח זה נראה קצת קטנוני אבל לא הבנו מה הסיפור של החבר'ה בקנדה עם גלידות – מלא דוכני גלידה. תורים (לא ארוכים מדיי אבל העסק בהחלט ערני) בכניסות לחנויות הגלידה.
כמובן שאכלנו כמה גלידות ובאמת היו טעימות אבל לא משהוא שגרם לנו להבין המאניה.
טוב אם זה מה שעושה להם טוב מי אנחנו שנפריע להם בסצינה.
נמאס לנו לקנא ביופי הקנדי הזה אז לאחר כ- 19 ימים חזרנו לארה"ב...
כלכלה : גבוה ביותר (תמ"ג גבוה משל ישראל בכ- 25%).
מחצבים : נפט, גז, עץ עם עתודות עצומות
נופים : מהיפים שראינו. הרים מדהימים חלקם מושלגים אפילו בקיץ,
נהרות ואגמים חלומיים, מפרצי מים מדהימים – ממש ציורי.
ספורט ימי : מפותח מאד (מלא קייקים, סירות מכל המינים והסוגים)
סקי : מספרים כי אתרי הסקי הקנדיים מהטובים בעולם
אויבים מבחוץ : הכל סבבה. כשיש שכנה כמו ארה"ב זה לא ממש חכמה. אבל זה
מה שיש.
אויבים מבפנים : הם לא מכירים דברים כאלה. חושבים שכל המהגרים שמגיעים
אליהם הם סבבה. בינתיים באמת הם סבבה.
האוויר : נקי, נקי, נקי. נראה חד. אין אבק (כל הרכבים נקיים גם אם לא
שוטפים כל יום...).
החבר'ה : נינוחים, חברותיים...סטלנים בלי לשאוף גראס (למרות שכבר מותר...)
אז בקנדה ביקרנו בפארק ווטרטון, שמורת באנף, שמורת ג'ספר (אייספילד סנטר), שמורת יוהו, בעיר ונקובר, ובעיירה ויקטוריה שבחצי האי ונקובר ועוד...
ובתמצית:
- ווטרטון השמורה והעירה – מקום מקסים, נעים ותיירותי.
- העיירה / השמורה באנף: מאד נחמדה ותיירותית (אבל לא מדיי).
- שמורת ג'ספר: היינו בעיקר באייספילד סנטר שזו שמורה שבה עולים על קרחון עד עם אוטובוסים עצומים (גלגלי "ביג פוט") – חוויה מיוחדת.
- שמורת יוהו: שמורה מטורפת ביופייה (ללא ספק האגמים היפים ביותר שראינו).
- העיר ונקובר: עיר "גדולה" עם המון גשרים מעל רצועות מים, חופי ים יפים, פארק יער גשם (סטנלי פארק) מדהים, קשה וצפופה להתניידות (מומלץ תחבורה ציבורית /אופניים).
- ויקטוריה בחצי האי ונקובר: עיירה מאד נעימה ונחמדה. תיירותית אבל במידה הנכונה. מלא מים וכל מה שנלווה לכך (מטוסי מים, מוניות מים, אוניות קרוז...אנחנו הגענו ועזבנו את חצי האי עם מעבורת עליה עלינו עם הקרוואן – חוויה מיוחדת), מרכזי קניות ושוטטות נחמדים...ראינו את "המילה האחרונה" בעולם
הסרטים – הסרט "אימוג'י". היה מעולה (וזה אחרי ששבועיים קודם לכן ראינו את "ספיידר מן" ולפני כן את "המיניונים". גם מאד נהנינו).
בטח זה נראה קצת קטנוני אבל לא הבנו מה הסיפור של החבר'ה בקנדה עם גלידות – מלא דוכני גלידה. תורים (לא ארוכים מדיי אבל העסק בהחלט ערני) בכניסות לחנויות הגלידה.
כמובן שאכלנו כמה גלידות ובאמת היו טעימות אבל לא משהוא שגרם לנו להבין המאניה.
טוב אם זה מה שעושה להם טוב מי אנחנו שנפריע להם בסצינה.
נמאס לנו לקנא ביופי הקנדי הזה אז לאחר כ- 19 ימים חזרנו לארה"ב...







תגובות
הוסף רשומת תגובה